כרבוש נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ

החלטה

לפני בקשת להפקדת ערובה להבטחת הוצאות התובע אם תידחה התביעה.

1.המשיב הגיש תביעה כספית כנגד המבקשת, בסכום של כ- 2,400,000 ₪. לטענתו, הפסיקה המבקשת את ההתקשרות עימו, כמפיץ מוצריה , באופן חד צדדי ובניגוד להסכם שבין הצדדים, ומשום כך הינה חייבת לו פיצויים בגין שווי זכות השיווק הבלעדית שנמנעה ממנו, פיצוי בגין הודעה מוקדמת שלא ניתנה, וחיובים כפולים וטעויות שנפלו בספריה, המחייבים אותו בסכומים שגויים.

2.המבקשת טוענת כי לתביעת המשיב אין כל סיכוי, וכי מצבו הכלכלי הגרוע נבדק ואושר וכי בגין כך הוכרז כחייב מוגבל באמצעים ואף ניתן לו פטור מתשלום האגרה. עוד הינה מציינת כי היא פועלת כנגדו בלשכת ההוצאה לפועל לאכיפת שטר בטחון שנתן בידיה להבטחת קיום החוזה שבין הצדדים, אך הליכי הגבייה מעוכבים.

3.המשיב טוען כי מצבו הכלכלי הינו תוצאה של מחדל המבקשת וכי לתביעה, המסתמכת על ספרי הנהלת החשבונות של המבקשת- סיכויים רבים. בעיקר הינו מפנה להלכה לפיה אין חוסמים דלת בית המשפט מחמת עוניו של התובע. באשר לשטר החוב טוען המשיב כי הוא הגיש התנגדות לביצועו ולפיכך עוכבו הליכי הגביה- עפ"י דין.

4.דיון

הבקשה נסמכת על תקנה 519 (א) לתקנות בתי המשפט המתירה לבית המשפט לחייב תובע ליתן ערובה להבטחת הוצאות הנתבע אם תידחה התביעה.

הכלל הוא כי בית המשפט נעתר לבקשה כזו במקרים חריגים, כאשר לא ניתן לאתר את התובע, או אם הינו תושב חו"ל. כאן, המשיב הינו עו"ד, שמענו ידוע.

"הזכות לפנות לערכאות השיפוטיות היא זכות קונסטיטוציונית מן המעלה הראשונה (רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ [1], בעמ' 650). יש הסוברים כי קיומה הוא תנאי לקיומן של שאר זכויות היסוד (ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ [2], בעמ' 629). זכות זו נתונה לכול, ואין היא נחלתם הבלעדית של אלה שבידם יכולת כלכלית לממן הליך משפטי. ייתכן שעצם היכולת לפנות למערכת השיפוטית היא זכות קניין המוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. ניתן לראותה אף כזכות הבאה לשרת זכות אחרת, של תביעה בגין פגיעה בקניין (ראו ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד [10], בעמ' 26). עם זאת הוסמך בית-המשפט בתקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע. הרציונל העומד בבסיס הסמכות להטיל ערובה הוא למנוע תביעות סרק ובעיקר להבטיח את תשלום הוצאותיו של הנתבע, בייחוד כשנראה שסיכויי התביעה נמוכים (ראו למשל: רע"א 8010/01 מימון נ' אלדן [3]; ע"א 2877/92 אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ולבניה (קרני שומרון) בע"מ [4])." (רשות ערעור אזרחי 2146/04 מדינת ישראל נ' עיזבון המנוח באסל נעים איברהים, 30/05/2004) .

5.בעניינינו, מרבית סכום התביעה נובע מעילת הפסקת ההתקשרות שלא כדין. סעיף 15.1 להסכם מקנה לכל אחד מהצדדים את הזכות להפסיקו בהודעה של 3 חודשים וס' 15.2 מזכה את תנובה במתן הודעה חד צדדית להפסקת ההתקשרות, אם סברה שהפר את חובת הנאמנות כלפיה או שלא סילק חובו כלפיה, או ששנה וביצע מחדלים בהפצת המוצרים.

בס' 53 לכתב התביעה העמיד המשיב את הפיצוי בגין מניעת זכות השיווק הבלעדית ל 24 חודשים על סכום של 825,000 ₪. הואיל ולכאורה הינו זכאי לכאורה, על פי האמור לעיל, לכל היותר לפיצוי למשך 3 חודשים, הרי שהפיצוי המקסימלי בגין כך הינו כ-100,000 ₪.

6.עילת תביעה נוספת הינה פגיעה בשמו הטוב של התובע. לטענת המשיב, (בס' 54.3 לכתב התביעה) הפרת ההסכם ע"י המבקשת גרמה לקריסתו הכלכלית. המשיב העריך פגיעה זו בסכום של 400,000 ₪, פי ארבעה מהסכום הקבוע לפיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק.

7.למשיב עילות תביעה נוספות, שאין לומר עליהן כי הן חסרות סיכוי, או דלות, מבלי לבחנן.

8.לטעמי, לנוכח הפטור מתשלום האגרה, הגזים המשיב בסכום התביעה. משכך, הנני סבורה כי יש לחייבו בהפקדת ערובה בגין הסכום שלגביו סיכויי התביעה קלושים.

הנני מורה לתובע להפקיד ערובה בסכום של 7,000₪ להבטחת הוצאות התובע אם תידחה תביעתו. לחלופין, הנו רשאי להקטין את סכום התביעה כאמור בהחלטה זו, ואז יבוטל חיוב זה.

הודעת הקטנת התביעה, או לחלופין, התשלום- יתבצעו תוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, כ"ג טבת תשע"ב, 18 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: